3. פיחות נוסף במעמדה של "האופציה הירדנית"

רגישים של ישראל, הביא את ישראל לעיתים לתהייה ולספק אם קיומו של המשטר ההאשמי בירדן עדיין משרת את האינטרס הישראלי במידה המצדיקה הבלגה בהיקף ובאופי התגובה על הפגיעה באינטרסים הללו, קל וחומר סיוע ישראלי בעת מבחן למניעת התמוטטות המשטר הזה . הדילמה הזאת, יחד עם שיקולים אחרים, הביאה לפחות במקרה קיצוני אחד, אפילו את בן­גוריון, אדריכל "האופציה הירדנית'', להעלות את האפשרות של חיסול קיומה העצמאי של ממלכת ירדן . בן­גוריון העלה אפשרות זו לפני ראש הממשלה ושרי החוץ וההגנה הצרפתיים בפגישה בקולר שבצרפת באוקטובר 1956 ) 10 . 22 ( . לדברי דיין, הציג בן­גוריון תכנית­רבתי למזרח התיכון, אשר על­פי עדות בעל ההצעה עצמו היתה "עלולה להיראות פנטסטית ולפחות נאיבית" . לדברי דיין אמר בן­גוריון : "ירדן אין לה זכות קיום ויש לחלקה . את עבר­הירדן המזרחי לספח לעיראק, אשר תתחייב לקלוט וליישב בתוכה את הפליטים הערביים : את השטח שממערב לירדן ­ לצרף בתור חבל אוטונומי לישראל . " בר­זוהר, המסתמך על יומני בן­גוריון, מעיר כי תוכניתו חייבה שעיראק ) אליה יצורף מזרח הירדן ( תחתום על הסכם שלום עם ישראל . " מבחינת ישראל היה הקושי העיקר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן