4. הגורמים להתנגדותה של מצרים

עוד ) בלא להביא אסמכתה ( כי מצרים "הבהירה" שאם יסופקו האינטרסים שלה "לא תתנגד" לחוזה ישראלי­ירדני, ותשפיע על דעת­הקהל הערבית למתן את התנגדותה לחוזה ) אם כי היא לא תכיר בו משפטית ( . הוא בדק ומצא כי בינואר­פברואר 1950 טיפלו דובריה הרשמיים של מצרים והעיתונות בקאהיר בצורה מרוסנת בשאלת פלסטין, ביחסים עם ישראל ובמשא­ומתן הירדני­ישראלי . מדינות ערביות אחרות נמנעו מלתקוף את ירדן, לדבריו, בהשפעתה המרסנת של מצרים . התמונה השתנתה, לדבריו, בסוף פברואר ובראשית מרס 1950 . אז נודע ) בעקבות דיווח מישראל ( כי ירדן וישראל חתמו בראשי­תיבות על טיוטת הסכם­אי­ התקפה, על בסיס גבולות שביתת­הנשק . 7 הכחשותיהן של שתי המדינות לא הועילו לכיבוי התבערה . למרות השינוי בדעת­הקהל הערבית ) ולמרות שסוריה הפגינה עמדה קיצונית ( המשיכה מצרים לשמור על איפוק . בשבועיים הראשונים של מרס אף מנעה את הזמנת המופתי, חאג' אמין אל­חוסיני, למושב הליגה הערבית . ריסון זה נמשך, לדברי דואן, כל עוד קיוותה מצרים להשיג את מטרותיה ­ ויתורים ישראליים בעזה ובנגב ­ באמצעות סוכנויות האו"ם . כאשר הסתבר למצרים, בשבוע השלישי של מרס, שאין לתקוותיה י...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן