מצבים דרמטיים כאלה הם, כמובן, בחזקת יוצא מן הכלל : הכרעות בעניין קריטי לדמותה של ירדן ) 8491 1949 ( ואף לעצם קיומו של המשטר האשמי בה ) 1958 ! 1970 ( , אותן לא ניתן היה לדחות או למסמס . בדרןכלל התמקדה מדיניות החוץ של ירדן בנסיונות לחזק את מעמדה של הממלכה ההאשמית בקרב הציבור הפוליטי הערבי . ירדן בחרה לפייס את יריביה ואויביה, ולא להוסיף שמן על המדורה בהתקשרות פרובוקטיבית עם ישראל . רמה מסוימת של קשרים סמויים ניתן היה לקיים, במידת ההכרח, אך בעמאן הבינו כי לאורך זמן אין להניח להם להתפתח מעבר למה שהקולקטיב הערבי היה מסוגל לעכל . בהקשר זה יש לשוב אל הדיון בנתונים המיוחדים שעשו את השותפות עם עברהירדן לאפשרית מלכתחילה 3 ולבדוק כיצד השפיעו על התנאים הללו התמורות המהפכניות שעברו על הארץ מאז קיבל שיתוףהפעולה בין עבדאללה ליהודים את תנופתו הגדולה, באמצע שנות הארבעים . מה שאיפשר את השותפות הזו דווקא עם עברהירדן, ולא עם מדינות ערביות אחרות, היה, כזכור, צירוף יוצא דופן . בניגוד לתמורה הזעומה שיכול היה הסדר עם התנועה הציונית להציע למדינות ערביות אחרות, חייב מימוש השאיפות של עבדאללה שיתוף פעולה עם ...
אל הספר