כך כינה אותה דווקא "טפשית" . שרת, שהתנגד להחלטה, פירש באופן רופף את הסייגים שזו הטילה על הנכונות להשלים עם שלטון ערבי בירושלים, ונתן לחברי מועצתהמדינה הזמנית ) 48 . 9 . 23 ( תמונה נאמנה של הדילמה, שעמדה לפני מקבלי ההחלטות, ושל הקונצפציה הפוליטית, עליה הושתתה המדיניות שננקטה למעשה : "הממשלה החליטה לתבוע את ירושלים החדשה ואת המסדרון לירושלים כחלק בלתי נפרד של המדינה היהודית . כן החליטה הממשלה להסכים אם תהיה תביעה כזאת כי ירושלים העתיקה תהיה נתונה לשלטון בינלאומי . הממשלה התלבטה לא מעט בשאלה, מהו הרע במיעוטו לגבי ירושלים החדשה . " לאחר שהציג את ההחלטה, פירט שרת את הדילמה, באופן שאיפשר הבנה טובה יותר של ההחלטה עצמה, כפי שרצו הוא ובןגוריון לפרשה : " . . . ] אם [ אנחנו עומדים בפני הברירה, או שתהיה ירושלים כולה בינלאומית, או שנהיה מוכרחים להשלים עם מסירת חלקים מירושלים החדשה לשלטון ערבי הרי השאלה היא מהו הרע במיעוטו ! לשון אחרת, האם מוטב כי ירושלים כולה תהיה במשטר בינלאומי, ומוטב לנו לוותר לגמרי על כלילת ירושלים החדשה במדינה היהודית, ובלבד ששום חלק מירושלים, ואפילו קטן ביחס, לא יפול ב...
אל הספר