2. הימנעות הדדית מניסיון להכרעה צבאית

מעוניין לפתוח במשא­ומתן עם ההגנה כיוון שהלגיון אינו מעוניין להילחם בירושלים, וביקש לדעת אם ההגנה מוכנה לפתוח בדיונים" . 7 גלאב תיאר את להיטותו להפוגה בירושלים, בראשית הקרבות, באומרו : ''רק זה יכול לתת לנו סיכוי כלשהו להגן על יתר הארץ . " הוא קבע כי הכנסת גדוד אחד או יותר ) מארבעת הגדודים המיבצעיים של הלגיון ( לקרבות­רחוב בירושלים, היה ''עושה את החזקת קווי החלוקה לבלתי אפשרית" . הוא הסביר כי כוחותיו, המורכבים מבדואים ופלחים, לא היו כשרים לקרבות בשטח בנוי, בעוד שהיהודים הכירו היטב את העיר . לדבריו היתה גם היוזמה המוגבלת, שנקט בעיר, בגדר הימור, על חשבון שיקול מקצועי­צבאי . בספרו הביא צילום מכתב, בכתב ידו של המלך, שנכתב יומיים אחרי הפלישה . בולטים בו החשש מפני השתלטות יהודית על ירושלים, והאופן הדפנסיבי של המשימה שנועדה ללגיון . אחרי שהמלך קבע שהמצב עדיין לא נואש, הוסיף פיסקה אופרטיבית : "אני מורה, אם כן, שכל מה שאנו מחזיקים בו היום יש לשמור ] בידינו [ ­ העיר העתיקה והדרן ליריחו . . . " . 8 לנוכח עליית כוחה היחסי של ישראל במהלך המלחמה אפשר להבין מדוע התמיד הלגיון, עקרונית, בגישתו הדפנסיבית ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן