הצבאיים של ישראל בזהירות שלא לאבד את הקיים, יותר מאשר בחתירה לשינויים דרמטיים של התנאים לטובתה . זאת דווקא בשעה שהמכה הניצחת לצבא המצרי שיחררה את צה"ל במלוא היקפו ועוצמתו מן האתגר הרציני האחרון ואיפשרה להפעיל את עדיפותה הצבאית של ישראל להשגת כל יעד, כמעט, שהיתה חפצה בו . אפילו המיבצע הגדול האחרון "עובדה'' התנהל תוך זהירות מופלגת ) וחסרת הצדקה צבאית ( שלא להגיע לעימות אלים ולו מוגבל . ההסבר לבך נעוץ בחלקו בהדגמה של נחת זרוען המדינית של המעצמות ) למעשה של ארצותהברית ( , שאיפיינה את השלבים האחרונים של מיבצע ''חורב'', והביאה לקטיעתו החפוזה עוד לפני השגת כל יעדיו . חלק אחר כרוך בחשש, שהלך והתגבר בינואר ,1949 מפני התערבות צבאית'בריטית . נראה כי את אחד ההסברים העיקריים, ואולי המכריע שבהם, צריך לחפש בתחום שהושפע, אמנם, מן הלחצים והאיומים האלה, אך צירף אותם להקשר רחב יותר . נראה כי חושיו הפוליטיים המחודדים של הקברניט הישראלי, שהיה מוכן ליטול סיכונים עצומים והצליח, אותתו לו כי הגיעה עת לומר די : ישראל עלולה לאבד חלק גדול ממה שהשיגה אם לא תעצור, לאחר שכבר החזיקה בידיה יותר מ"חצי תאוותה", ו...
אל הספר