13. יחסי ישראל עם עבר-הירדן עד לחידוש ההסכמה המפורשת

כוחות שהיו מסכנים את "הבטן הרכה" של ישראל, כך שחשיבות ההנחה הזו לא היתה קריטית : בצפון שוחרר ) במיבצע "חירם" ( שטח, שעבדאללה ) וגם ברנדוט ( הציע הכללתו במינת ישראל ) ר' לעיל ( . מיבצע "חירם" היה זמן קצר לאחר סיום מיבצע "יואב" ) 10 . 13­ 28 ( , כאשר אחד הכוחות שנועדו להשתתף במלחמה נגו המצרים ) חטיבת עודד ( חזר צפונה והשתתף, ) יחד עם חטיבה ,7 חטיבה 1 וחטיבה 2 ( במיתקפה . מיבצע "לוט" ) ר' לעיל ( התנהל בכוח צנוע יחסית ) חטיבת הנגב ( . מיבצע "אסף'' ) 12 . 5­ 12 . 7 ( היה מקומי, והתנהל אף הוא בכוח מוגבל . לקראת מיבצע "חורב" צריך היה שוב לרכז כוחות רבים, אך אז כבר הבטיחה הבנה מדינית ני הלגיון לא יהיה איום . מעניין, שלמרות הימנעותו הקפדנית מעימות עם הלגיון ונכונותו לוותר על הו חברון ועל האיום על ירושלים מדרום, לא הסתלק בן­גוריון, גם בשלב זה, מרעיון ההשתלטות על ''המשולש" ) שהוחזק בידי הכוחות העיראקיים ( למרות שהיה במרחב האינטרס הפוליטי של המלך עבדאללה . בסוף אוקטובר ) 10 . 30 ( , עת השלמת מיבצע ''חירם'' ובעיצומה של המערכה המדינית באו''ם, כתב : "עכשיו ­ לאחר שנדע פחות או יותר התגובה בעולם ) לכך ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן