היתה נשארת בידי הערבים ממערב לירדן למעשה רק מובלעת באיזור המשולש ובמרכזה שכם . בןגוריון אמר לממשלה "אני מציע שנתחיל בקרב אם כי הדבר עלול להביא לקרבות בכל הארץ, ולא הייתי מצטער אילו הביא לקרבות בכל הארץ בגיזרה אחרת אשר תקבע את גורל ירושלם . גורל ירושלם לא ייקבע בירושלם אלא מחוץ לירושלם ולדעתי ייקבע בלטרון" . הוא תיאר את הסערה הפוליטית שתקום בזירה הביןלאומית, אך אמר שרק כוח צבאי אירופיאמריקני יוכל לסלק את ישראל מן השטח, וכי אין הוא סבור שכוח כזה ישוגר . במקרה של חידוש הקרבות בכל החזיתות תוכל ישראל לשחרר את הגליל, להתחבר עם הנגב הנצור, לפעול ב"משולש" ולדחוף את גבולו מערבה ודרומה ולהרחיב הפרוזדור לירושלים . בהתנגדותם של רוב השרים לתפיסתו של בןגוריון הכריעו הסכנות הפוליטיות בזירה העולמית . הצעת ההחלטה שניסח והביא להצבעה נפלה, אף שדובר רק על "התקפה רבתי על לטרון על מנת לכבוש אותה ולהחזיק בה" . בשולי החלטת הממשלה רשם בןגוריון כי זו דנה ב"הצעה לחדש המערכה על העיר" . ביומנו אמר, כזכור, רק "לתקוף ולכבוש לטרון" . לדברי בךגוריון אמר לו שרת ) שעזב את הישיבה לפני סיומה והשאיר הנחיות בכתב לה...
אל הספר