7. תמונת המצב האסטרטגי על סף המלחמה ועם פריצתה - סיכום ביניים

החשובה ביותר לאסטרטגיה המדינית שלה . במונחים של "הנחת הגרוע­מכל" ) worst­case analysis ( היתה המנהיגות צריכה להיות מוכנה לעימות מלא גם עם הכוח הצבאי הערבי החזק ביותר באותה עת ­ הלגיון ­ כדי להכשיל את נסיונו לבתר את הארץ ולהכריע את הישוב בשיתוף ובתיאום עם צבאות­ערב האחרים . למעשה הוליכו ניתוח מדיני ובדיקת מהלכיו­בפועל של עבדאללה למסקנות אחרות . הניתוח המדיני הצביע על המרכיב הקבוע ­ של חפיפת האינטרסים בין צורכי הגורם הציוני לבין מאווייו של המלך עבדאללה ­ לצד המרכיב המשתנה שבא לידי ביטוי בנסיגת עבדאללה מן ההסכם . גם אם אילוציה של מערכת היחסים הבין­ ערבית גרמו לנסיגתו מן ההסכם ) ר' להלן ( , הרי היעד האסטרטגי שהדריך את המלך, והתנאים הפוליטיים בהם נאבק כדי להשיג את היעד הזה, עמדו בתקפם . עבדאללה עדיין ראה את ההשתלטות על החלק המרכזי, המאוכלס ערבים, של פלשתינה כמטרתו העיקרית : עדיין ראה את התנועה הלאומית הפלסטינית כמתחרה וכאויבת הבולטת והמסוכנת ביותר; עדיין העריך כי רוב מדינות ערב, ובעיקר מצרים, עוינות בצורה פעילה אותו ואת שאיפותיו; ועדיין לא היה מעוניין להשחית מרכיבים חיוניים של משאביו הצבאיי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן