1. שאיפותיו של המלך עבדאללה

הקליבר של אישיותו המדינית לבין המעמד שזכה לו בעקבות המלחמה, כאמיר של מדבר שכוח­אל . הוא חתר לכונן מסגרת מדינית ) "סוריה הגדולה" ( שתתאים לגודל שאיפותיו, והכין, באופן שיטתי, תשתית מדינית של תומכים וסוכנים בארצות שנועדו להיכלל באותה מסגרת ) סוריה, לבנון ופלשתינה ( . 2 במקביל חתר ללא ליאות להשיג תמיכה בריטית פעילה או, לפחות, "אור ירוק" מלונדון לשאיפותיו . לאחר שלא הצליח להתקדם בכיוון זה בין מלחמות העולם, קיווה עבדאללה להשיג פריצת דרך בחסות הזעזוע והאירגון מחדש שבאו במהלך מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה . משלא הצליח בכך, ולאחר שהסתבר כי סוריה אבודה מבחינתו,3 היפנה את כל מרצו המדיני אל עבר היעד האחרון שנותר כדי להפוך את ממלכתו מפינה נידחת ליחידה מדינית בעלת משמעות : ערביי פלשתינה, הר שכם, הר חברון ופנינת הכתר ­ ירושלים . לשם כך ראה עבדאללה צורך להבטיח ארבעה תנאים ­ הסכמה בריטית, חולשה של התנועה הלאומית הפלסטינית, לגיטימציה כלל­ערבית לכיבוש השטח ושיתוף פעולה עם הגורם הציוני . ההסכמה של בריטניה, שנמנעה בשיטתיות בכל מאמציו הקודמים של עבדאללה, ניתנה, סוף­סוף, בהקשר זה . 4 חולשתה של 2 ר' לעניין זה ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד

מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן