) ובתנאים שונים מאוד גם בערב הסעודית ובתימן ( . כל אחת מישויות אלה בסהר הפורה ובעמק הנילוס התמודדה עם בעיותיה שלה, והמכנה המשותף בהקשר של המאבק הלאומי היה שאלת היחסים עם השלטון וההשפעה של בריטניה וצרפת . תושביה הערביים של פלשתינה היו חייבים להגדיר עצמם כישות לאומית נפרדת ) במסגרת הלאומיות הכללערבית ( הן משום שלא יכלו להיות חלק של איזושהי ישות פוליטית ערבית ספציפית אחרת, והן משום שנתקלו, כנתון שקדם לצמיחת תנועתם הלאומית, בתנועה לאומית יריבה, שכבר הציגה את תביעתה הספציפית לאותו חבל ארץ התנועה הציונית . נוסף לישויות הלאומיות הנפרדות ) בסוריה, עיראק וכוי ( , היה, כמובן, בנמצא גם רעיון הסולידריות הכללערבית, ואפילו מסגרת רופפת של תנועה מדינית שביטאה רעיון זה, אן השותפות האופראטיבית בתנועה זו היתה יותר על בסיס קיבוצי מאשר על בסיס אישי . ברמה הנורמטיבית כל ערבי היה, אמנם, חלק מאותה תנועה, וזו ביטאה את החזון הנשגב של האחדות הערבית, אך תפיסה זו לא חרגה הרבה מגדר אידיאל שיש לשאוף אליו . אך בפועל, ברמה הפוליטית האופראטיבית, היו כל פרט וכל קבוצה זקוקים לתיווך של תנועה לאומית ספציפית, הצמודה ...
אל הספר