אחרית דבר

106 רנה ירושלמי ההצגה הראשונה של אנסמבל עיתים, המלט ( 1989 ) , פרשה את עקרונות הבסיס של עבודתה : פירוק מרכיבי המחזה והרכבתם לכדי יצירה תיאטרונית אשר מתכתבת עם המקור, מחד גיסא, וחוקרת מחדש את הקשר בין הבמה והקהל ואת דרכי הדרכת השחקנים, מאידך גיסא, תוך שהיא מציבה לקהל אתגרים קוליים וחזותיים . רנה רואה בטקסטים הקנוניים חומר גלם ליצירה תיאטרונית מקורית ואישית, ודרך היצירה הזו היא בוחנת גם את תפקידו של הצופה באירוע התיאטרוני . גוף היצירות שלה משקף עקרונות דרמטורגיים ואסתטיים המתבטאים בשפת הבמה הייחודית לה . שפה שחומריה מגולמים בטיפול ייחודי בדיבור, באופני הפיענוח וההגייה של הטקסט הכתוב ובמקצבי התנועה המסוגננת ככוראוגרפיה . רנה ביימה בזה אחר זה שני פרויקטים רבי-עוצמה : פרויקט התנ"ך והפרויקט היווני מיתוס ( 2002 ) . פרויקטים אלה הם אבני דרך במסעה התיאטרוני כיוצרת . בפרויקטים אלו חזרה רנה לתבניות היסוד של התרבות הישראלית והתרבות המערבית . תבניות המצויות בסיפורי התנ"ך, במיתוסים ובטקסטים של הטרגדיה היוונית ומעוגנות בהקשר תרבותי והיסטורי . רנה תרגמה אותן להקשר המרחבי ולהקשר הגופני של המופע התיאטרו...  אל הספר
רסלינג