48 רנה ירושלמי אחריהן בספונטניות וללא שיפוט . חופש הוא איכות נרכשת . אפילו אם שחקן מרגיש שהפעולה שהוא מבצע ספונטנית או טבעית, מדובר ביכולת נרכשת . לדוגמה, בעת אמירת טקסט, בשחקן שאף פעם לא רקד, לא יעלה הדחף לקפוץ או להסתובב, והוא גם לא יחשוב שזה נכון או טבעי לדמות שהוא משחק . בדרך כלל אנחנו רוצים לעשות את מה שלמדנו שאנחנו רוצים לעשות מתוך ניסיון פרטי או מתוך חיקוי . אבל אם לא נחשוף את השחקן לדרכי עשייה שונות, לא יעלה בדעתו לגשת לעבודה בדרך שונה מכפי שהתרגל . שחקן צריך לשאוף להגיע למצב תודעתי שיאפשר חופש, מצב שבו ההרגלים האישיים שלו אינם מתערבים בתהליכי הבחירה שלו . יש הבדל בין שני היבטים של הרגל : האחד הוא סוג הבחירות שהשחקן מבצע רוב הזמן, והאחר הוא הסדר שבו הוא מבצע בחירות אלו . לדוגמה, כששחקן עובד עם טקסט לראשונה, תחילה הוא עשוי לחוות רגשות שעולים בו בעקבות הקריאה, אחר כך הוא יגבש גישה כלשהי כלפי הדמות, בהמשך הוא יעקוב אחרי המחשבות המבוטאות בטקסט, ורק לבסוף יעלה בו הצורך לנוע ( לשחק או לדבר ) . לשחקנים שונים יש סדר עבודה שונה . גם גישה אקראית היא הרגל . נזהה אותה כששחקן אינו יודע מהו ...
אל הספר