158 מרלין וניג התמדה, וכך הדרמה שגיבוריה הם אלוהים והאדם מוגנת באמצעות 207 הברית מפני רודנותו של הגורל . לאורך השנים, רק סרטים חרדיים בודדים העמידו במרכזם זוגות נשואים, ולרוב הופיעה הרעיה במרכז הסיפור, כאם וללא ייצוג ממשי של בעל או אב לצידה . היעדר נוכחות הבעל פתרה בעיות רבות, משום שמערכות יחסים בין גברים לנשים והאינטימיות של חיי הנישואים נתפסות כפרטיות מאוד במרחב החרדי והעיסוק בהן בפרהסיה אינו מקובל ולכן גם יכול היה לערער את מעמדו של הקולנוע החרדי מראשיתו . רק החל מהעשור השני של הקולנוע הנשי במרחב החרדי מערכת הנישואים מתחילה לחלחל ולהיות נוכחת יותר, אם כי סרטים חרדיים שבמרכזם זוג נשוי או גבר ואישה בפריים אחד הוקעו על ידי הקהל ( שאנז דה ליזה 29 , עקרה ) . לרוב, ייצוגה של הרעיה התקבע על המסך החרדי באופן כזה : אם הגיבורה נשואה ( ולא אלמנה ) , לרוב בעלה בחו״ל בענייני עסקים ( סגורים , לבד במערכה ) . נושא השידוכים נכלל אף הוא כחלק משיקוף פוטנציאל הרעיה העתידית, וה״שידוך״ כמושג משמש תמרור אזהרה לכל נערה מתבגרת ששמעה את המשפט ״תזהרי, כי זה יכול לפגוע לך בשידוכים״ ביותר מסרט אחד ( אחותי כלה , ...
אל הספר