144 אורן יפתחאל סאו פאולו, טהרן, מקסיקו סיטי, בגדד, ג'קרטה, יוהנסבורג, קהיר ואיסטנבול ( ראו 2006 Davis, ) . הגל הנוכחי מוסיף ממד חדש לגל הקודם של פוליטיזציה עירונית של הדת, גל שבלט בשנות ה- 70 וה- 80 ( ונותר פעיל לאורך השנים ) . הוא התאפיין בסכסוכים אתנו-דתיים, ששיסעו ערים כדוגמת ביירות, ירושלים, סרייבו, בלפסט, אחמדבאד, ניקוסיה וחברון . כפי שעולה בבירור מהציטוטים לעיל, דת, לאומיות ומעמד מתמזגים ליצירת תודעה אחת, המבקשת לגייס קנאות דתית לשם עיצוב גאוגרפיה פוליטית חדשה . במאמרנו נציע את הגאוגרפיה העירונית, היינו תהליכי קולוניאליזם בכלל וקונוליאזם "עירוני" בפרט, כתשתית להבנת הפולטיזציה של הדת . לשיטתנו, קנאות דתית יכולה לפעול ולהתחזק בחסות המדינה מ"למעלה" או כהתנגדות מ"למטה" . בדרך כלל היא קשורה בתהליכי התפשטות והשתלטות שבהם האוכלוסייה הנשלטת מוגזעת, מודרת ומנוצלת . מתוך הישענות על הניסיון הישראלי / פלסטיני והתמקדות בפוליטיקה המרחבית - היהודית והפלסטינית כאחת - נבקש לטעון שבתהליכים של מה שאנו מכנים "קולוניאליזם עירוני" יש משום כר פורה לצמיחתה של קנאות דתית, המשמשת כלי במאבק על עיצוב, על א...
אל הספר