116 אורן יפתחאל פלסטינית, ולוּ מוגבלת, בין הירדן לים . בפרק ננתח את השינויים המבניים שהובילו לתפנית לכאורה במדיניותו המוצהרת של נתניהו . בפרק נשאל כיצד מוגדר המשטר המתגבש בעשורים האחרונים בישראל / פלסטין . לשם מענה על השאלה הזאת נתמקד בגאוגרפיה הפוליטית והמשפטית של ישראל / פלסטין . בהמשך נשאל, תוך כדי "שיחה" עם עבודותיו של פלד, אם אומנם במשטר זה מתמסד מדרג אזרחויות "נפרד אך לא שווה" . בפרק זה נבחן את הצהרותיו של נתניהו כ"חלון" לבחינת תהליכים מבניים משני משטר . כך נקשור את מהלכיו של ראש הממשלה המכהן אל השיח השלטוני ששלט בישראל מאז ועידת מדריד והסכמי אוסלו . אומנם המהלכים האלה קידמו "תזוזה" הצהרתית לכיוון של הסכמה למדינה פלסטינית, אך המציאות החומרית, ההתיישבותית והצבאית, ואיתן גם הפוליטית, נעה בכיוון ההפוך של העמקת השליטה ( חוץ מאפיזודות קצרות בזמן שלטון רבין ) . אם כך, נתניהו איננו הראשון העושה "מהפך רטורי" . כל ראשי הממשלות מאז יצחק רבין נעו ברמה ההצהרה מהתנגדות נחרצת לקיום מדינה פלסטינית למתווה שתי המדינות . כך פעלו גם שמעון פרס, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט - כל אחד בסגנונו ובדר...
אל הספר