204 צחי כהן מכל המפגשים הרבים האחרים של החכם עם פסוקים לאורך חייו ולימודיו . המאפיין הייחודי השני הוא פנייה בדיבור של החכם אל התינוק וציטוט הפסוק, שאף הוא בדיבור . הפנייה והציטוט מחזירים את הפסוק לשלב המקורי שלו, טרם התקבע בכתב . הפסוק המצוטט בדיבור ובמנותק מן ההקשרים המסורתיים שלו שבכתב ( הפרק, העניין ואף המדרשים והפרשנות ) מקבל לפתע משמעות שונה מזו שרגיל לה החכם, משמעות אישית, קונקרטית, מטלטלת ומעצבת עולם . ציטוט הפסוק על ידי התינוק, המתואר בספרות חז"ל כנושא מסרים מורכבים ובה בעת תמים ובלתי-מודע, מקבל חשיבות ייחודית של "נבואה קטנה", תחליפה של הנבואה האמיתית, דבר ה' בפי נביאיו, שמאז החורבן נמסרה לתינוקות ולשוטים . כך קורה כי החכם פוגש בפסוק מפי תינוק, ביוזמתו או באקראי . הוא חווה את המפגש בעוצמה ראשונית של פנייה אישית וקונקרטית שאינה קיימת במפגשיו הרגילים עם הפסוקים . המפגש הרענן של החכם שלמד ושנה עם התינוק, העומד בראשית לימודו מאפשר לשמוע את דברי האל כמסר אישי, חד-פעמי . המפגש בדבר האל מפיו של התינוק משחזר עבור החכם את רעננות הפסוקים, שהיטשטשה במשך השנים . הכיוון השני שהצענו כמאפיין ...
אל הספר