170 צחי כהן בחקר הכישוף התגבשו במאה וחמישים השנים האחרונות כמה אסכולות : הראשונה היא הגישה ההיסטורית, המכונה גם 197 שעל פיה הכישוף הוא נקודת הראשית הגישה האבולוציונית, 198 על פי מחקרים הבלתי-מפותחת שממנה התפתחו הדת והמדע . אלה, השכלול שעברה הדת במעבר בין התרבויות הוא של האלים שבהם מאמינים, מדמון לגיבור ולאל, וההבדל בין מאגיה לדת נעוץ במהותם של הכוחות המטפיזיים, מושאי האמונה . הניחוש על פי גישה זו אינו אלא ניסיון ראשוני לנסח קשרי סיבה בין תופעות בלתי-קשורות למראה, שהתפתח בסופו של דבר, לאחר שסיגל מתודת בדיקה והוכחה, למדע . גישה נוספת מנקודת מוצא קרובה אך עם מסקנות שונות מנתחת את המאגיה על פי הקשרים אסוציאטיביים . מרכיבים בטקס המאגי נותחו ו"תורגמו" לסימבולים 199 הכישוף על פי פרשנויות מאסכולה זו הוא נפשיים פנימיים . ההפך מפוביה - הוא מסייע ל"אני" להתמודד עם לחצי החברה, 200 תפקידו של הניחוש על פי גישה זו בהפגת הסופר-אגו והדת . 197 . מבוא מצוין ומעשיר לתולדות חקר הכישוף בכלל ובעולם היהודי הקדום בפרט נמצא בפרק הראשון בספרו של הררי, הכישוף היהודי הקדום . 198 . מראשוני הדוגלים בעמדה מעין זו היה...
אל הספר