28 צחי כהן כהגדרתו הקולעת של יוסף היינימן ( Heinemann ) : שכן האמינו החכמים, שאפשר לגלות תשובות לכל השאלות בתורה עצמה, בחינת הפוך בה והפך בה דכולה בה ( אבות ה : כב ) , שאין לך דבר שאינו נרמז בה, והיא בלבד יכולה להדריך את עם ישראל בכל הדורות . ברם לשם כך היה צורך בפירושה מחדש, בגילוי רזיה ובחשיפת משמעיה שמתחת לפשוטי דבריה [ . . . ] . על ידי פירושיהם אלה למקרא ועל ידי נתינת הדברים עניין לנסיבות זמנם הצליחו החכמים בשתי משימותיהם כאחת : לתת תשובות לבעיות הבוערות של התקופה ולהוכיח את נצחיותה של התורה, שטעמה לא פג ושלא הכזיבה אף בעולם שונה ומשונה זה, הרצוף משברים . 18 בספרות חז"ל סיפורים ודיונים רבים בעלי אופי הלכתי או מוסרי, שבהם משתמשים חז"ל בפסוקים לא כמקור מידע להלכות או להנחיות התנהגות אלא כשפה לתאר בה את העולם וכמקור מידע על אודותיו . התנאים והאמוראים משתמשים בפסוקים מן המקרא לצורך הגדרת העולם שבו הם פועלים או לאפיון בני אדם אחרים שבהם הם פוגשים ( כגון סיפורי "קרא עליו המקרא הזה" ) ; להעברת מסר שמיימי, פנימי או נסתר בכל צורה אחרת ( סיפורי חלומות כמו אלה הפותחים את "מסכת החלומות" שבברכו...
אל הספר