10 צחי כהן ר' יוחנן תמה על פסוק זה ושואל היכן הוא נרמז, כלומר, מהו הפסוק בתורה שממנו למד כותב ספר משלי על אודות היתכנותו של מצב אנושי מעין זה המתואר בפסוק . המהרש"א נדרש לשאלה - מדוע התמיה הפסוק את ר' יוחנן ( ר"י ) ? הרי בוודאי נחשף אליו בעבר . נראה לפרש דודאי ר"י הוה ידע זה המקרא שבמשלי קודם ששמע מהינוקא אלא שלפי עניינו שם היה דעת ר"י לפרש האי קרא כי ע"י איוולת ושטות של אדם מסלף ומתקלקל דרכיו ומעשיו גם על ה' יזעף לבו שמהרהר על ה' בדבר אמוניי ודבר זה ודאי רמוז בתורה כמ"ש כי תשטה אשתו אין אדם עושה עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות והיה נראה לו דוחק לפרש דרכו על פגעי אדם עד אחר ששמע זה המקרא מפי ינוקא כפי המבוקש ממנו שאמר פסוק לי פסוקיך ואמר ליה הינוקא זה הפסוק הבין ר"י ממנו שהוא מפרש זה המקרא כעניין זה ודרכו על פגעי אדם ויזעף מלשון תרעומת והרהור האדם על ה' ומדת דינו ועל זה היה 1 ר"י מתמה מי איכא מידי וכו' ודו"ק . ר' יוחנן, מציע המהרש"א, הכיר את הפסוק, אולם היה רגיל לקרוא אותו בהשראת הקשרו כפסוק על "דבר אמוניי", כלומר, בתחום התהייה התיאולוגית, המוכרת מהלכות נוספות וממדרשים העוסקים בעניין, כגו...
אל הספר