176 תומר אושרי בשורות "להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל, ואמות ואוסיף ללכת" . דיברנו מעט על השיר, ואז בתי אמרה : "אבא, גם אני חשבתי שאני עומדת למות בעלייה לכאן, והמשכתי ללכת . התגברתי והגעתי לנוף המקסים הזה, ואם את זה עשיתי עכשיו, אני יכולה להתגבר על עוד דברים בחיים" . בבואנו לאפשר אוטונומיה לעובד שלנו בארגון, לתלמידנו או לילדנו, עלינו לנסות להתבונן במסגרת הגדולה של הארגון או המשפחה, ולמצוא את נקודת ההתערבות הנכונה שבה אנו רוצים לאפשר את מרחב הצמיחה . בשיח עם ההנהלה, הצוות או השותף לחיים רצוי לחשוב על המקום הנכון להתחיל בו, כזה המאפשר סיכויי הצלחה גבוהים והזדמנות להמשך יצירת מרחבים לאנשים נוספים או לאותו אדם עצמו . עם ההחלטה על המרחב המתאים, יש לבנות ולעצב אותו תוך היעזרות בארבעת הגבולות . לאחר סיום הבניית המסגרת, רצוי שנחשוב על דרך החשיפה הנכונה לקהל היעד שלנו - עובד, תלמיד או ילד . הצגת מסגרת אוטונומית בתוך גבולות יכולה לעיתים להרתיע ולגרום להימנעות . ככל שיודגשו גבולות המסגרת ויתוארו בפירוט, כלומר ככל שהמסגרת האוטונומית תהיה מצומצמת, כך תגבר הרתיעה מן הצד השני לקחת חלק בתהליך . כדאי, אם...
אל הספר