155 מרחבים בניהול עצמי הזאת, וחשבנו לבטל אותה כי היא לא עמדה בגבול המשאבים . אך התלמידים לא ויתרו והחליטו להשיג את הכסף החסר בעצמם . במשך שלושה ימי שישי לפני המסע הם מכרו לימונדה ברחוב בן-יהודה בירושלים והרוויחו 9,000 שקלים . פעילות הפיינטבול התקיימה . משאבים היו חסרים גם במקומות אחרים במסע, והתלמידים מהנהגת השכבה נדרשו לתכנן את המסע השבועי במסגרת התקציב הקיים . לכן, אחת ההחלטות הייתה לא לישון באכסניות שמייקרות את המסע, למעט בסוף השבוע, ולחפש חלופות ללינה . כך החליטו התלמידים להיעזר בהיכרות שלי עם מדרשת בן-גוריון, וללון ביום השלישי והרביעי של המסע במכינת הנגב . עולם המכינות הקדם-צבאיות היה מוכר לתלמידי בית הספר רק בחלקו, בדגש על תנאי הלינה של המכיניסטים . התלמידים הגיעו בליל היום השלישי עייפים לאחר פעילות הפיינטבול, ולהפתעתם גילו כי מחכות להם מקלחות קרות ולינה על מזרנים על רצפת מבנה מכינת הנגב . הטלטלה הייתה גדולה והחזירה אותי לאותה ההתמודדות עם תלמידי יב שנאלצו לישון בשנה הקודמת על רצפת חדר הילדים בקיבוץ בצפון . תלמידים התחילו להתמרמר ולהתנגד, והתחלתי לקבל טלפונים נזעמים מהורים . אולם...
אל הספר