146 מירה לאוב ורינה כהן משמעויות המאפיינים אותה . דפוסים אלה עוזרים להגדיר ולבנות את הקהילה ולהבדילה מקהילות אחרות ( אנשי צבא, רופאים, אמנים, חברים בתנועת נוער ) . מידה של הסכמה לגבי המשמעות של סימנים מסוימים מהווה תשתית הכרחית ליצירה של מכנים חברתיים משותפים . השונויות החברתיות בין קבוצות של בני אדם קשורות לסביבה האקולוגית ולהבדלים בין מסורות תרבותיות . התנהגות אנושית אינה נקבעת על ידי תגובה הסתגלותית חד- דורית אלא בעיקר על ידי מנגנוני למידה חברתית הפועלים לאורך דורות . זירות הביטוי של הסימנים מופיעות בכל היבט של החיים האנושיים : חברתי, אמנותי, מדעי, טכנולוגי ועוד . התנהגויות חברתיות כמו מנהגי אירוח או מחוות גופניות הם סמלים חברתיים מוסכמים טעוני משמעות . כאשר חברים המשתייכים לאותה קבוצה חברתית, קהילתית, לאומית, מקצועית וכולי מייחסים אותן משמעויות לאותו עניין, הם בעלי "הגדרת מצב משותפת" בלשון הסוציולוגיה, כמו התנהגות נורמטיבית בימי זיכרון לאומיים, היחס לקשיש בחברה, שבועת היפוקרטס אצל הרופאים . כאשר מייחסים משמעויות שונות לאותה סיטואציה חברתית קיימת הפרעה להגדרת המצב ועלול להיוצר שיבוש...
אל הספר