139 למידה כמסע של פענוח סימנים לצאת לבירור משמעות ההבדלים בין הייצוגים השונים של אותו אובייקט, למרות שהם יכולים להיות קטנים ומוכרים רק לסובייקט עצמו . סימנים הם מניפה של הבדלים אשר משפיעה על החשיבה בכך שהיא כופה עליה לגלות את משמעם, ואת החידוש אפשר להרגיש בטרם זיהוי האובייקט . סוג כזה של חשיבה מביס את "ההיגיון הבריא" - משהו בעולם מאלץ אותנו לחשוב ולא רק לפשפש בזיכרוננו על מנת למצוא אובייקט דומה לזה שלפנינו, ולפעול בהצלחה למרות השוני . מפגש עם סימנים יוצר קשת של תגובות רגשיות, החל משמחה ופליאה ועד לשנאה וסבל . 147 מגדירה "ראשוניות" כ"נוכחות"כריסטין מקארתי ( McCarthy ) , presentness ( ) , כמשהו שמוצג לפנינו באופן גולמי ללא היסטוריה של המושג ולעיתים גם מבלי שנהיה מודעים לה . העיבוד הראשוני הוא מזערי : זו תחושה שלעיתים לא ניתן אפילו לתאר אותה מילולית . סוג התחושות ואיכותן הם הגורמים הקובעים את המשך התהליך . בשניוניות מופיעה מודעות חצויה, דיאדית : צד אחד "מרוצה" מהתחושתיות של הזיהוי הראשוני וצד שני נתקל במציאות שאינה ידועה לו . מתחולל מאבק בין הנינוחות שבידיעה לבין המידע החדש שהגיע לחושים, ...
אל הספר