18 מירה לאוב ורינה כהן 4 עדיין ניסה לשלב בין שתי הגישות, הדתית והלוגית, ( Leibniz ) וטען ש"לדעת" משהו פירושו אכן ליצור רעיונות משל עצמנו, אך הללו אינם אלא שיקוף של רצון האל . עם הופעתם של אובייקטים שאינם קשורים במחזור הטבע, כמו מכונות אריגה ומסילות ברזל, עלה הקושי לשלב מציאות זאת בדוקטרינות האמוניות הקיימות . התפתחותה של השקפת עולם מדעית-רציונלית פירושה שינוי בתפיסת מקומו של האדם מישות הנתונה לכוחות שמחוצה לה אל האמונה בכוח האנושי להבין את העולם ולחולל בו שינויים . בעקבות התפתחויות מדעיות וכלכליות כבירות במאה ה- ,18 5 העביר את נקודת המרכז ממגמות אי-עמנואל קאנט ( Kant ) רציונליות ונטייה למיסטיקה בכל הנוגע לאדם ולעולם אל האדם עצמו, וטען שהתבונה היא צורה של פעילות תודעתו של הסובייקט כיחיד אוטונומי, ושזהו עיקרון אוניברסלי החל על 6 טען שכל מופעי המציאות משקפים אתכל בני האדם . אפלטון קיומם של אובייקטים קבועים - "אידיאות" בלשונו - הנתפסים על ידי השכל בלבד, בניגוד למופעי המציאות הנתפסים על ידי החושים וניתנים להשתנות בהיותם רק צל של הרעיון האידיאי ולפיכך לעולם אינם תואמים לרעיון האמיתי . קאנט כ...
אל הספר