228 יוסי חקלאי מעין הכתבה לקיבעון הסמלים, כ"דרישת זיהוי איקוני בתוך השפה 435 מצב זה עלול למנוע את התפתחות המחשבה והיצירה החזותית" . האומנותית מלהפוך למורכבות ואנושיות יותר . הדיבר "לא תעשה לך" מסמל את גדרות האיסור ושערי המותר, כחוק החקוק בנפש הרואים והשומעים . ממעמד הר סיני עדיין מהדהד ציווי זה לדורות הבאים . בין אם מעמד מתן תורה היה אירוע בעל גרעין היסטורי או אירוע מדומיין מיסודו, בין אם היה ממשי, סמלי או מדומיין, הרי שהדיבר השני ייסד את האיסור המוחלט להאלהת אדם, איסור האלהת כל חפץ או כלי . דיבר זה מגלם התנגדות להאלהת הטבע ומשקף את האיסור על ייצוגו של זה שאיננו ניתן לייצוג . כתגובה לאיסור מכונן זה עולות התנגדויות חיצוניות ופנימיות, שכן התמונה והפסל נושאים תפקיד עבור התרבויות הסובבות את התרבות העברית . למשל, עגלי הזהב ממצרים וצלמים כנעניים, פניקיים, אשוריים, יווניים ורומיים ימשיכו לחדור ולהיטמע בתרבות העם העברי . בשלב היסטורי מאוחר יותר גם נוכחות האיקונות והצלבים יהוו אתגר, בשל היותם חפצים אסורים ביהדות . חכמי ישראל, לפיכך, יידרשו למחשבה ומהלכים חדשים שישלבו את ציווי העבר בתנאים ההיסטו...
אל הספר