135 לא תעשה לך הן כלי היצירה ואבני היוצר של העולם . הספר מדגיש את צירופי האותיות, ומעל לכול את צירופי אותיות השם המפורש, וכן המרה של אותיות אלה באלה . הצירופים הם כמעשי הצורף המתיך אחת עם אחרת ויוצר יצירה חדשה . הקבלה במאה ה- 13 תרחיב את שדות הגימטריה וראשי התיבות : "דע כי גימטריא ונוטריקון וראשי תיבות ותוכי תיבות וסופי תיבות וכיוצא בם כולם דרכים נכללים תחת שם המשקל 'ואמרו וצר בהן 256 נפש כל היצור וכל העתיד לצור'" . האותיות מעוטרות בכתרים, טעמים וניקוד, אך מה יחסם של אלו לאלה ? כדי להבין את ציורן של האותיות ואת צורתן יש להבין גם את האונטולוגיה של האות, את תוכנה ופירושה . האות כשלעצמה מנותקת מהקשריה . היא היסוד למחשבה ולרעיון שמביעים המיסטיקנים האקסטטיים, בעת ההתבודדות האישית בשעת האיחוז . האותיות וצירופיהן הן חלק מתהליך הדבקות באל . לעומת זאת, אנשי הקבלה התיאוסופית רואים במילה, בדרך כלל, את היסוד ההופך לסמל ( סימן ) המתאר עולמות עליונים אלוהיים . המילה מתארת מחוזות של ישויות בעולמות בלתי-מוחשיים והיא עדיין קשורה אל ההקשרים שבהם היא מופיעה במקורות הקנוניים . האסכולה של אברהם אבולעפיה ( ...
אל הספר