74 יוסי חקלאי שאינה שייכת לעולם המעשה ואין בה תכלית פרגמטית . אולם הדברים מורכבים יותר . ההוגים היהודיים שבין המאה ה- 10 והמאה ה- 15 מתייחסים לדיבר השני, לעבודה זרה, להיבטים שונים באומנות וליופי האל בבריאה . האמירות העשירות ביותר בנושא יצירות חזותיות ובנושא היופי יופיעו בפרשנויות למקרא לפרשת עגל הזהב, בניית בית המקדש, לדברי הנביאים על עבודה זרה, מעשה המרכבה ושיר השירים . בהתמודדותם עם מסורות הפילוסופיה היווניות ופיתוחן באסלאם ובנצרות, מנסים ההוגים היהודיים של ימי הביניים להראות כי התורה ודבריה מהווים מקורות תבוניים לחקר המציאות . לדידם, 126 התורה עומדת במבחן השכל האנושי . אחדים, כרמב"ם, מניחים חפיפה בין האמת הדתית והאמת הפילוסופית . על פי משנתם, מאחורי כל דבר הנכתב בכתבים הקדושים ניצבת סיבה הגיונית, ומה שאינו מובן כפשוטו יוכל להתבהר על ידי משל או אלגוריה . ההוגים דנים ביחס שבין ההתגלות לבין ההיגיון הפילוסופי במטרה להחליט מי מהם קובע את דרך האמת . ההבנה וההעמקה העיונית, והחקר הרציונלי של התורה, ערכי הדת ותפיסת האלוהות, יובילו לגיבוש התפיסה כי הניתוח השכלי הוא בגדר מצווה דתית, כפי שמופיע...
אל הספר