5 בין החברה האזרחית למפלגות

150 מיכאל מירו קבועה . המאפיין העיקרי של ארגונים אלו הוא משטר הארעיות השורר בהם תדיר, בדומה לארגוני סטארט-אפ במגזר הפרטי . כך נוצר סדר יום רב-מסגור, פאזל של ערכים המאפשר ייצוג של כמה נושאים בעוצמות משתנות בו-בזמן . לעיתים סדר היום האזרחי יוביל על פני נושאים אחרים ולעיתים יוביל סדר היום הביטחוני, וכך גם בשאר הנושאים . מדובר במעין סדרה עוקבת של מהדורות החדשות ברדיו, שמה שמשתנה בהן מדי שעה בשעה הן הכותרות, המשקפות את השיח הציבורי הרב-מסגור . ארגוני החברה האזרחית מגדילים את מידת ביזור הכוח ומרחיבים את גבולות סדר היום, את הנושאים ואת זוויות הראייה של השלטון המרכזי והמקומי ושל חברי הכנסת והממשלה . באופן הזה מחלישים הארגונים את היכולת של מוסדות השלטון הנבחרים לצבור עוצמת יתר ובעיקר את עוצמת עריצות הרוב שעליה התריעו רבים . ישנה כאן הרחבה של התפיסה הניאו-ליברלית, המדברת על כך שניתן לבזר את הכוח הכלכלי אל מול הקושי לבזר את הכוח מדיני . במקרה זה, אפשר לראות במאגר הרעיונות של ארגוני החברה האזרחית משאב וכוח כלכלי המאזנים גם את הכוח המדיני . מצב זה מחזק את תפיסת מאזן הכוחות בין הממשל, העסקים והחברה ...  אל הספר
רסלינג