152 מנשה כהן רעיון החזרה הכפייתית, שנדון בהרחבה בספרות הפסיכואנליטית ( פרויד, 1988 ; 1989 Levy, 2000 ; van den Kolk, ) מתייחס לדפוס התנהגותי שאדם מגלם שוב ושוב במהלך חייו . הפרק דן בסוג מסוים של חזרה כפייתית - כזאת שמקורה במסרים שהועברו לילד מהוריו או מדמויות סמכות אחרות והופנמו על ידו . אבקש לטעון כי כאשר מסרים כאלה מועברים בעקביות ובנוקשות על ידי דמויות ההתקשרות, הם מקבלים אופי סוגסטיבי ומעצבים בכך בהדרגה את מודל העבודה הפנימי של האדם . במובן זה, הם הופכים ל"מסרים גורליים", שכן הם מתגלמים ומתגלים בחיי האדם כדפוסי חשיבה והתנהגות קבועים, ומובילים לתוצאות החוזרות על עצמן, כגון : "לא משנה מה קורה - אני תמיד מרגישה דחויה ונטושה" . חזרה כפייתית הנוצרת על רקע אירוע טראומטי מזוהה יכולה להיות לעיתים גלויה ואף מודעת . בשונה מכך, מה שאני מכנה כאן "מסרים גורליים" הוא בעיקרו פרטים שנשמטו מהתודעה ( ברוח רומן בשם זהה מאת אוגדן, 2016 ) . הם יכולים אומנם להיות ידועים לאדם, אך הוא אינו מקשר ביניהם ואינו מבין באופן מודע את השפעתם על התנהגותו ועל מהלך חייו . לרוב, "שדרים" אלה מודחקים וממודרים מהמודעות, ...
אל הספר