86 מנשה כהן של משאלות ואידאלים . הוא נהיה מודע בחריפות רבה לפניו ובאימה גוברת הרגיש שבפניו חיוכה של אימא ! הוא הכיר אותו היטב, את החיוך העדין המריר, שדבק עתה לשפתיו ואי אפשר להיפטר ממנו . הוא הרגיש שאימא יושבת על פניו, שהיא מלופפת סביבם כגולם סביב זחל ואינה מוכנה להעניק לו זכות לדמות משלו ( קונדרה, 1989 : 114 - 115 ) . זהו קטע מהספר, שבו מתואר תהליך התהוותו של ירומיל משלב ההתעברות, הלידה והגדילה ליד אימו שהגתה והרתה אותו, ועם לידתו יצקה בתוכו את דמות המשורר לעתיד המייצג עבורה את תמצית המאוויים שלה . הקטע המצוטט מתאר את העובדה שירומיל הוא יציר רוחה וגופה של אימו, שחיה דרכו באופן מוחלט . הספר מתאר את התפתחותו של ירומיל ואת ניסיונותיו הבלתי פוסקים "להיוולד" ולהתקיים כישות נפרדת עם תחושת זהות ועצמיות משלו . משאת הנפש של ירומיל ואימו נמצאת אי שם במחוזות הדמיון, והיא מוצגת כאן כפרודיה על המשאלה האנושית המבטאת את הרעיון ש"החיים הם במקום אחר", משפט של המשורר ארתור רמבו . האם והבן נמצאים ביחסים סימביוטיים, ורוב מה שמתרחש ביניהם הוא השקעה של האם בבנה באופן שאינו מותיר לו מרחב אישי ופרטי שבו הוא ...
אל הספר