58 מנשה כהן ניתן יהיה לסייע למטופל להיחלץ מהלפיתה הסימביוטית ביחסים עם הדמות הנרקיסיסטית . "אם אני לא שלו - אני האויב שלו", אמר מטופל שניסה להתרחק מאביו ולבנות פעילות עסקית משלו . מטופל אחר, שהגיע להבנה שאין לו סיכוי לעמוד על רגליו כשהוא ליד אביו, אמר : "אנחנו לא קיימים בשבילו" . חשוב להדגיש שמטופל יכול להתמודד עם הצבת גבולות לדמות הנרקיסיסטית ולעצמו, מרגע שהוא נעשה מודע לבעיה של היעדר גבולות ומקבל עידוד וליווי מתאימים . בה בעת, הוא יכול לגלות תושייה ויצירתיות ולאפשר לאני שבפנים לצאת ולהתבטא . כשהוא מצליח בכך, תחושת ההישג והביטחון בעצמו ובערכו גוברת, והוא מתחיל לזקוף את קומתו . כששואלים אדם שחווה התעללות : "מתי זה הפסיק ? ", מתברר שזה קרה ברגע מסוים בגיל ההתבגרות או הבחרות, שבו הוא נעמד אל מול הדמות המתעללת ודרש שתחדל . כלומר במקרה הטוב אפשר להציב גבולות לאחֵר כשאדם מגלה את הגבולות של עצמו ביחסים . במקרה הפחות טוב, הורים נרקיסיסטים חווים משבר נפשי קשה כשבנם אינו מגיע לביקור ואינו מוכן לקחת מהם כסף, במצב שבו הביקור והכסף מייצרים בסיס בטוח להתקשרות ביניהם, מעין חמצן לחיי הנפש של ההורים ....
אל הספר