172 חומרי הנפץ הרעילים הועברו כולם . המידע מהמשטרה ומהעירייה נאסף בשלמותו . ניסויים נערכו ותועדו בקפידה . משימתה האחרונה הייתה לצייד אותן כמה שיותר לימי המצור, אם יהיו . וחווי, כאותן זקנות משונות, שוטטה ימים רבים עם עגלת סופר והעבירה פטריות משומרות, מגזינים ברוסית, חבילות טאקי, עוגיות קרם ושמיכות פליז . היא העבירה לדינה את כל מה שעוד נשאר משנות האלפיים . הרבה סרטי לבנון, ואחרים . היא גמרה את שירותה אצל הסירוניות . ״תבואי לבקר״ הבטיחה / שאלה אותה מאשה, אך הן לא ידעו מה יהיה . האם חווי תמשיך לשמוע אותן . איך ייראה קיומן מעכשיו . וקיומה . באותו הזמן, הודיעו הרופאים למארק שאין עוד טעם לטפל . הוצע לו מקום בהוספיס בהנחה מיוחדת, עקב קשריו עם דוקטור ינובסקי . מארק סרב בכל תוקף והתעקש שתהיה בבית . הוא גייס את כל הידע הרפואי שצבר, והכין בעצמו את הציוד הנדרש . היא לא העזה להציע לו ישר, למארק . חששה להצטייר כמי שמנצלת את המצב . מהרגע שחשבה על הרעיון חיכתה לרגע הנכון . באחת משיחות הטלפון שלהם הוא נאנח עמוקות כשסיפר לה על סדר יומו העמוס . ״זה לא כמו בבית חולים . אין לי עם מי להחליף משמרות״ גיחך במרי...
אל הספר