בודהיזם

266 פרק רביעי בעולם הזה או בעולם הבא — היא מכוונת לנירוואנה, כלומר לסיום הסבל באופן שאין ממנו חזרה . 259 ( טרישנא ) שאי-אפשר להרוותו ; הדבר לפי הבודהיזם, הסיבה לסבל היא צמא מעלה על הדעת וזופרסין ( העולה במצבי צמא ) , המייצג תנאטוס ( כלומר מוות, סבל ) . הצמא הזה הוא שם כולל להשתוקקות באשר היא ( כלומר רצון עז ; דופמין, שהפרשתו מושפעת מהפרשת CRH , המולקולה הסינרגיסטית לוזופרסין ) . ההשתוקקות היא המקור לסבל משום שלעולם לא יהיה אפשר לספקה סיפוק מלא ומוחלט . כפי שראינו, השתוקקות ( דופמין ) גורמת בראש ובראשונה להפעלה של קליפת המוח השמאלית . היעדר השתוקקות, כלומר היעדר דופמין, יפעיל את הימנית . 260 תשוקה, סלידה ואשליה . תשוקה היא דופמין, הבודהיזם מזהה שלושה מזהמים : סלידה היא פעולה של האמיגדלה, ואשליה היא הראייה הלא-נכונה, ביטוי לפעילות של קליפת המוח הפרה-פרונטלית השמאלית . הפסקת ההשתוקקות, לפי הבודהיזם, מביאה לנירוואנה ( מילולית : "כיבוי" : כיבוי אש התשוקה, הסלידה והאשליה ) . 261 אנחנו הנירוואנה קשורה לדרך האמצע בין קיום ואי-קיום, בין כיליון ונצחיות . רואים פה מין איחוד ההפכים, דבר שראינו גם ...  אל הספר