העצמי והאני 257 תיאור זה מזכיר דברים שאמר יונג על מה שהוא כינה הפרסונה ( בלטינית : מסיכה ) : "ה'פרסונה' היא במשמעה הראשונה המסכה, שעטה השחקן ושהיה משמש לציון התפקיד שמילא השחקן [ . . . ] אין היא אלא מסכה של הנפש הקולקטיבית, מסכה המעלה רושם מוטעה של אינדיבידואליות . [ . . . ] הפרסונה היא מראית עין, ממשות 223 דו-ממדית" . תיאור זה קשור למודל ההתפתחות לפי אריק אריקסון : חוסר היכולת ליצור קשרים משמעותיים כרוך בהיעדר קבלה עצמית בשלה . יחסים בין-אישיים במצב זה הופכים לנוקשים ורשמיים ואפילו אם מתקיימת פסדה של חום פנימי, הרי שנשארת מחיצה 224 פנימית המוגנת באמצעות אינטלקואליזציה וריחוק . הדברים קרובים לתיאור של דונלד ויניקוט על "עצמי כוזב" : אנשים אלה מקיימים 225 קשרים כמו דרך קליפה מגנה, ואינם מצליחים ליצור קשרים משמעותיים . למעשה, מי שכוזב אינו העצמי אלא האני : קליפת המוח השמאלית אינה יכולה לקיים קשרים אמיתיים עם הסביבה . לפי ויניקוט, הכזב מקורו בפעילות יתר של התפקוד המנטלי — התפקוד המנטלי, האינטלקטואלי, הופך לדבר בפני עצמו : השכל 226 במקרים כאלה, כאשר "יש הופך למיקומו של העצמי הכוזב, וזהו תהל...
אל הספר