העצמי והאני 209 המענישה את האני ) . הרוח נושאת את פסיכה מראש צוק אל מורדותיו, ואז היא נרדמת . כשפסיכה מתעוררת, היא מוצאת את עצמה סמוך לביתו של קופידון ( שמו הלטיני של האל ארוס ) , שהביא אותה לשם לאחר שהתאהב בה . בהמשך הסיפור הופכת פסיכה מסבילה לפעילה, ולמעשה הופכת לגיבורת הסיפור ( לאחר שהיא נוכחת ביופיו של קופידון כשהיא רואה אותו ישן ) . היא מביאה למותן של שתי אחיותיה הבכורות וכמעט עומדת בכל הניסיונות שבהם מעמידה אותה ונוס, אך נכשלת באחרון שבהם — ושוב נרדמת . מי שמציל אותה מהשינה העמוקה הוא קופידון — והשניים נישאים זה לזה בסוף הסיפור . במעשיות "היפהפיה הנרדמת" ו"שלגייה", הדמות של היפהפייה ישנה, והגיבור בא להושיע אותה מתנומתה . ✱ ✱ ✱ על הגיבור / ה ועל החכם / ה יורחב בהמשך, אך כבר בשלב זה אפשר להפנות את תשומת הלב לדבר שאולי יש לו חשיבות : אמרנו שהיפהפה — ובייחוד היפהפייה הישנה — מסמל את הצד הסביל של אותו חלק שקראנו לו "האני הער" . והנה מתקיים מצב שבו, לכאורה, חלק אחד של האני הער, הגיבור, נמצא במצב של ערנות, בעוד חלק אחר של האני הער, היפהפייה, נמצא במצב של שינה . ומה עם החכם ? אם הגיבור ו...
אל הספר