מיתוס

92 פרק שני אני עליון — החלק שאחראי לאידאלים ולמצפון של הפרט ; מעניש את האני ברגשי אשמה כשדרישותיו אינן נענות . סתמי — חלק לא מודע של יצרים בלתי מאורגנים . ✱ ✱ ✱ בסיפור אדם וחווה ראינו שהדמות המצווה והמענישה היא יהוה אלוהים, ולכן נראה היה לנו כי דמות זו מתפקדת בסיפור כאני העליון . הנחש הוא הדמות בסיפור שעסקה בפיתוי, כלומר בעירור היצר, ועל כן היה נראה לנו כמועמד לשמש כמייצג את הסתמי בסיפור . ✱ ✱ ✱ נתייחס עתה לכמה פסוקים שישפכו מעט יותר אור על שתי דמויות אלו . טז וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכ�ֹל עֵץ-הַג�ָן אָכֹל ת�ֹאכֵל . יז ו�מֵעֵץ הַד�ַעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמ�ֶנ�ו כ�ִי ב�ְיוֹם אֲכָלְךָמִמ�ֶנ�ו� מוֹת ת�ָמו�ת . האני העליון מצווה וביכולתו להעניש . העונש שהאני העליון מטיל בסיפור זה הוא מוות — כלומר הוא מקושר עם תנאטוס . כמו כן הוא מצווה על הזכר — כלומר על אותו חלק בנפש אשר גם כך, כפי שראינו, מייצג את התנאטוס בעצמו . ולסיכומו של דבר : האני העליון יכול להפעיל את התנאטוס כרצונו . דבר חשוב נוסף : מכל הדברים שבעולם, האני העליון כאן מטיל הגבלה על אכילה . האני העליון גם מקוש...  אל הספר