ט. מוכרי הקרקעות

194 ההתישנות היהודית וטענת הנישול הנחלאות ולאי­תדירות בעיבודן עד כדי כך, שלא היה כדאי לפלאח עני להיות כבול לכפרו ולנחלתו הזעירה ולחיות חיי מצוקה ועוני . בשנת 1944 ערכה מחלקת הקרקעות של הממשלה חקירה בחמישה כפרים על גודל החלקות בכל כפר שצורת הקנין בו היתה מושאע, והתוצאות היו מדהימות . בכפר א היו 0 / 70 . 33 מן החלקות בגודל של פחות מחמישה דונם החלקה, בכפר ב 0 / 60 . ,56 בכפר ג ­ 0 / " 4 . ,37 בכפר ד ­ 796 . ,51 בכפר ה ­ 0 / 50 . 30 . בסך הכל היו בחמשת הכפרים 1,131 חלקות שגודלן פחות מחמישה דונם, מכלל 2,522 החלקות על שטח של 29,589 ד' . מספר החלקות שמעל 30 דונם נע בין 0 / 70 . 0 ) ! ( ל­ 0 / 30 . 15 . 3 זו היתה תוצאה של הורשת הנחלה מדור לדור לכל בני המשפחה, ובאין אפשרות לאחד מבניה למכור את חלקתו בלי הסכמת שאר קרוביו הגיעה ההתפצלות עד כדי כך שהנכס הזעיר נעשה נטל כובל במקום מקור מחיה . ממשלת המנדט, בבקשה לשפר את מצבו של הפלאח ולשחרר אותו ממשטר המושאע, אחזה באמצעים שונים להמריץ את הפלאחים לאפרז את קרקעותיהם, היינו ­ לחלק אותן, לרשום כל חלקה על שם בעליה, כדי שכל פלאח יעבד את חלקתו בקביעות, יהיה ...  אל הספר