אריך מיהזם: משפט ביליס

לזר, לנדאואר, מיהזם ­ אנרכיסטים יהודים ברגע כזה את מוצאו ואת שייכותו, ולתבוע שאותה אשמה המוטחת בביליס והוא נדרש להתגוע נגדה ­ תוטח בכולנו . ברגע זה אל יהיו הבדלים בין יהודים אורתודוקסים וליברלים, בין מומרים לפורשים, בין אשכנזים לספרדים . ברגע זה אני חש סולידריות עם כל סוחר סוסים בגליציה, כפי שהיו חשים שפינוזה והיינה . עלילת שוא זו החוזרת חלילה, משמשת מרכיב קבוע ברדיפת היהודים בכלל . האנטישמיות היא התנועה הנבזית והשפלה ביותר שבכל הזמנים . לא יושגו שלום ורווחה לעמים, עד אשר יתאחדו כל העמים בשאיפותיהם המשותפות . האנטישמיות מונעת התפתחות זו, בכך שהיא נלחמת באופן שיטתי באותו עם, שמאחר שמפוזר הוא בין העמים יש לו חלק ניכר ביותר בתרבותם המשותפת . על כן מלחמתה של האנטישמיות אינה מאבק כן של שמירה על טוהר הנשק, אלא עלילות­שווא וכזבי­עורמה . האנטישמיות היא מלחמה, שטרם היתה כמוה לבזיון היושר והכבוד . בינתיים זוכה ביליס מכל אשמה, אבל אין זה מעלה ואין זה מוריד דבר בכל הנוגע לעלילות­הדם, מעשיות­הרצח הפולחני ושאר עלילות האנטישמיות, ואף לא מן המסקנות שהסקנו מהן . ) מתוך קין, נובמבר 1913 ( 108  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית