יחסו של ביתהספר ליהדות המדינה הזאת ) ישראל ( שלמרות שהבסיס להקמה שלה הוא די מוטעה זה חשוב . " התקבל גם היגד אחד חריג מאוד נגד לימודי ההיסטוריה היהודית בשל היותה היסטוריה של הדת; "לא צריכים ללמוד היסטוריה יהודית ולא לחייב ואת . אני לא רואה שום צורך ללמוד על איזה רבי שחי בשנת 52 לספירה ולא מזיז לי כלום . כדאי שמשרד החינוך יעשה את הבחינה בהיסטוריה ולא משרד הדתות . " התקבלה גם גישה הדורשת איזון בין הווה לעבר; "לומדים על העבר הרחוק של עםישראל ) מעלה ( , לא לומדים על מלחמות ישראל בזמן הקרוב ) חיסרון ( . " התקבלו היגדים מספר הקושרים בין לימודי ההיסטוריה היהודית והכללית . הדילמה בין גישה קוסמופוליטית בהקשר לימודי ההיסטוריה וההיסטוריה הכללית באה לידי ביטוי בהתייחסויות הבאות : "לומדים יותר מדי היסטוריה יהודית ופחות כללית . " לעומת : "לא לומדים היסטוריה יהודית, אלא היסטוריה של מדינות אחרות . " ולעומת גישה מאוזנת : "ההתייחסות להיסטוריה יהודית בהקשר של ההיסטוריה הכללית לומדים איך מושפעת היהדות מהמצב בשאר העמים . " לא התקבלו היגדים בעלי אופי קוסמופוליטי אוניוורסלי בעניין זה . "מייחסים זמן רב מדי ...
אל הספר