יחסו של ביתהספר ליהדות המייחסים איהיכרות של סוכני חינוך יהודי באופן מוצהר לעומס הבגרות, לעומת גישת המחנכים, הטוענים, כי בשל עומס הבחינות, אין הם יכולים להקצות זמן סביר להוראת הגות יהודית לסוגיה . היו שקשרו בין הגות יהודית לבין דיסציפלינות שונות : "מכירים הוגידעות יהודיים ) שיעורי ספרות ומקרא ( . " "היכרות מספקת עם הוגידעות יהודיים משיעורי היסטוריה . '' "הקשר היחיד עם הוגידעות יהודיים הוא דרך שיעורי תנ"ך והיסטוריה . " "לומדים על הוגידעות יהודיים בשיעורי ציונות וקיבוץ . " לא התקבלו היגדים בהקשר ההגות היהודית ומחשבתישראל, שכן, המטרה של הוראת פרקים במחשבה יהודית, כפי שמציע יחיאל שדמי, הינד, "להביא את חניכינו להתוודעות . . . התוודעות מזערית בהחלט, אל אוצרות המחשבה וההגות המשוקעים ביצירותיהם של גדולי וגאוני עמינו מתקופת בית שני ועד ימינו'' ) קדמי, ,1988 ע' 27 ( , התקבלו היגדים מספר המפרטים שמות של הוגידעות שונים, בין היתר צויינו הוגיהדעות הבאים : "לומד על סופריו ועל משורריו הדגולים של עמו, הוגידעות כשפינוזה ) מעט מאוד ( . " "לומדת להכיר את הספרות היהודית הקלאסית ) עגנון ( , אולי לא...
אל הספר