יהדות ובני קיבוץ קשר אפשרי במחקרנו מאחוז המציינים שאינם מכירים את העם ) 15 ( , אולם נמוך מאחוז אי ההתייחסות ) 43 ( לעניין זה . ההבדל בין התק''מ לקבה"א היה קטן מאוד יחסית, לעומת הבדל בולט יותר בינם לבין ביתהספר המעורב . ההבדל בעניין זה בין הבנים לבנות בכל בתיהספר היה קטן מאוד . כיצד ניתן לנמק את העובדה שלמרות הביקורת הנוקבת על מערכת החינוך הקיבוצית, טוענים חניכיו בשיעור של 4196 כי הם מכירים או מכירים מעט את עמם בעקבות החינוך בביתהספר ? נראה לנו כי בשל כלליותו של המושג "מכיר את עמו", הרגישו עצמם נבדקי המדגם, בשיעור גבוה יחסית למצופה, כשייכים לקטיגורית זו . ההתייחסות הכללית למושג זה באה לידי ביטוי במיוחד בעובדה שאין בו פירוט < סעיפימשנה > רב ) ללא נקיטת עמדה : חיובי, שלילי, ניטרלי ( , כפי שהדבר נעשה בקטיגוריות אחרות ) ראה חגים, לדוגמה ( . הנבדקים מציינים את עניין ההיכרות כעניין של לימוד פורמלי, של העברת גופי ידע מוגדרים, שעליהם לומדים בביתהספר באופן קונוונציונלי : "את העם היהודי אנחנו לומדים . " "מכיר את עםישראל ופלגיו מלימודי תולדותישראל . " "מעלתו של ביתהספר : נתינת הידיעה על...
אל הספר