היסקים תקפים, שניתן לחזור עליהם מתוך מסרים המוצגים בתוכן כלשהו בהקשר מסוים . הגדרה זו כוללת תבחינים של שיטתיות תוקף פנימי וזיקה למסגרת הנחקרת, במחקרנו שילבנו בין כל הגישות הנ''ל . כל החוקרים מסכימים, כי בכוחו של ניתוח טקסטואלי לעמוד על רמזים פנימיים בכתוב, על צורת הארגון שלו, על ריבוי המשמעויות במילים ובמשפטים, כשהללו משקפים את המגמות הנחקרות . נקודתהמוצא של החוקרים האיכותיים הינד . הבנת האדם ופעולותיו . בדיקה כמותית בלבד היתה עלולה להתעלם מגוונים אפשריים הגלומים בתוכן ולגרום בכך לפישוט יתר של הממצאים; שהרי בניתוח תוכן איכותי, ההתייחסות היא פחות לתוכן התקשורת ) העובדות ההיסטוריות ( ויותר לכוונות שביסודן ) חינוך לערכים ציוניים ( או להשפעותיה ! המשוערות על הקהל שלהן . הגישה הכמותית אינה מספקת בגלל מידת הלטנטיות של הכתוב . זאת ועוד : "הרבה מחקרים כמותיים מסמנים למעשה את הנקודה שבד, השאיפה שאינה במקומה לאוביקטיביות נכשלה בגילוי הדינמיקה הפנימית של תוכן שהפכוהו לאוטומיסטי'' ) צבר בןיהושע, 1990 ( . למעשה, אין בהכרח ניגוד בין ניתוח איכותי לבין ניתוח כמותי, שהרי גם האחרון כולל היבטים איכותיי...
אל הספר