הרקע התיאורטי המקרא על יסוד החשיבה המדעית המרקסיסטית, עלפי גישתו המדעיתהמחקרית של ד"ר סיםטר, איש מחקר, מורה למקרא ב''אורנים", אחד ממעצבי הוראת המקרא בקיבוץ, שהדגיש היבטים היסטוריים, חברתיים ומוסריים בלימודי התנ"ך . מרד אבשלום ופרשת קורח ועדתו נתפשו כביטוי למאבק פוליטי בעד הדמוקרטיה ונגד האוטוקרטיה : מעשי הנביאים הנלחמים בעד צדק חברתי ועומדים לימינם של המנוצלים בחברה נתפשו כמעשי מופת הראויים לחיקוי ולהערצה < סיסטר, 1957 ( . שיטה אחרת להוראת התנ"ך גיבש מרדכי סגל בגישה פדגוגית ספרותית < אופז, 1984 : ראה גם כפכפי, 1991 ( . צבי רענן מעיד כי הוא זוכר "את כנס המורים בירושלים בשנת ארבעים בערך, עם צבי זוהר, כאשר ישבנו כל המורים של הקיבוץ הארצי ולפנינו היד, תנ"ך ו'חתכנו' את אלוהים מן התנ"ך, וניסינו להרכיב 'מעשה מרכבה' חדש . " רענן מציין בהמשך : "כך גם התייחסנו לחגים היהודים ועשינו חגים לאומיים וחגים חקלאיים המנותקים לחלוטין מהמרכיב הדתי שבהם'' ) רענן, ,1975 ע' 69 ( . גד אופז מציין במחקרו : "לא פלא שהמבקשים לחדש זיקות מיעטו לפנות למקרא, שהיה עיקר תלמודם היהודי כילדים . " שכן, שיעורי התנ"ך, שהית...
אל הספר