יהדות ובני קימץ קשר אפשרי מייסדי הקיבוץ לדת ולמסורת . דוד כנעני, שחקר את הנושא, טען במחקרו על "יחסה של העלייה השנייה לדת ולמסורת", כי מייסדי הקיבוץ, שבאו מקרב אנשי העלייה השנייה, קיימו את זיקתם למורשת באמצעות הפרדה מוחלטת בין דת למסורת . "אותה שעה חדלה המסורת להיות בתלוויתה של הדת, זכתה לקיום עצמאי משלה ) לפחות בחוגים ציוניים ( והחלה לשנות את משמעותה" ) כנעני, ,1976 ע' 13 ( . כנעני טוען כי תהליך החילון בא לידי ביטוי באופן סמנטי בביטויים שבהם השתמשו אנשי העלייה השנייה : "ארץהקודש הייתה להם לארץישראל . . . כתביהקודש היו להם לתנ"ך . . . לשוןהקודש הייתה להם לעברית" < שם, ע' 43 35 ( . אנשי העלייה השנייה הכירו בעובדה שרק מכוח קשרם האמיץ אל העבר נקבע יחסם לארץישראל, לשפה העברית ולמקרא . אילכך המירו את השם מסורת, שמשמעותה היתה שלילית בעיניהם, ב''קשר היסטורי", ואת הדת ב"לאומיות" . כנעני מדגיש כי העולים שמרו על רציפות תרבותית עם המורשת היהודית, אך ניתקו עצמם מעול תורה ומצוות : "הקרע היה עם הדת, אבל לא עם שאר מרכיבי המורשת הלאומית . אם לא קיבלו חבריה עול מלכות שמים, לא קיבלו את עול המצו...
אל הספר