גם טבנקין הקדיש מקום מרכזי בדברי פתיחתו לשאלות הבטווון . הוא הסביר שמה שקרה אינו מקרה "וזהו כנראה המחיר ההכרחי" שיש לשלמו בעבור "בנין מולדת עברית בתקופתנו" . הוא דיבר על מקורות הכוח היהודי וקבע שהוא מתגלה בפיתוח התישבותי להמוני ביתישראל . "כוחנו אינו כוח של ] . . . [ צבא המגויס עלידי מנגנון ממשלתי, אלא הוא כוח המגויס בידי עצמנו כחלוץ המארגן עצמו לגדודי עבודה והגנה" . שכן, לא נושענו מכוח הצבא הבריטי וגם לא מכוחו של המשא ומתן הפוליטי . מזימת האויבים להשמידנו לא עלתה משום "הכוח אשר בנו, בשל ההתחשבות בכוח הזה גם מצד המתקיפים וגם מצד השליטים" . יהודים המתכנסים בימים אלה צריך שיכוונו את מחשבתם לדבר אחד : "כיצד להוות כוח, כוח גדול ] . . . [ , כיצד לעשות כוח מ 000 . 400 היהודים הנמצאים כבר בארץ ולהפוך אותם במהירות האפשרית לנושא תפקיד החלוץ של העם" . בסיום דבריו אמר : "על סדריומה של מועצת הקיבוץ הזאת עומדת השאלה כיצד להוציא לפועל את כל הפוטנציות הצפונות בקיבוץ, על כל ישוביו'' ) שם, עמ' 4 6 ( . את הרגשת עליית כוחו של הקיבוץ היטיב לבטא "חבר חדש" בקיבוץ המאוחד, בךציון ישראלי, ממייסדי קבוצת ...
אל הספר