שיתוף החברות בתפקידים הגנתיים

אך בפרוץ מאורעות אב תרפ"ט נשמע בעין­חרוד רק קולה של חברה אחת, יהודית ­ אשר יצאה נגד החברים "החסים על עצבי החברות" ומסתירים מהן אף את אידלמן,44 ידיעת המצב לאמיתו . היא הסבירה כי "אין דבר מרגיע יותר מידיעת המצב, ויהי הנורא ביותר, שכן ההכרה מגייסת את כוחות הנפש הדרושים . הוא הדין באינסטינקט הקיום של כל יצור ושמירת עצמו מפני כל מתנקש" . לדעתה, "האוירה הזאת משתקת את האינסטינקט היקר הזה . ימים אחדים של שלטון אוירה כזו, של יצירת פסיכוזה של הפקר, של דכאון, עלולים להפוך אדם גאה, היודע את ערך החיים, ליצור משולל רצון, שאינו מוכשר להגן על עצמו, גם באותם האמצעים, הפעוטים אמנם, אבל היחידים הנמצאים ברשותו" . יהודית אידלמן סיימה את דבריה בקריאה לאמץ ולחזק את ההרגשה של נכונות להגן, וביחוד בקרב החברות . ואולם מאורעות אב תרפ"ט ) אוגוסט 1929 ( נמשכו רק כשבוע ימים; החיים חזרו למסלולם השגרתי, ולתגובתה של יהודית אידלמן לא היה הד והמשך, ורק י' טבנקין, במאמרו "לשאלות הגנתנו", ) נתפרסם ב"מבפנים", דצמבר 1929 ( , הקדיש חלק גדול לשאלת שיתוף החברה בהגנה . 45 הוא היה גם הראשון 46 בארץ, מאז ימי ההתנדבות לגדוד העברי, ...  אל הספר