במזכירות הקיבוץ ובישובים

יהודה ר' ) רזניצ'נקו ­ ארז, תל­יוםף ( הציע להתכונן לאפשרות של ריאקציה רעיונית בעקבות המאורעות ) כנראה שהתכוון להתגברות רגשות לאומניים והפרת מרות "ההגנה", תופעות שהתרחשו אמנם בארץ במהלך המאורעות ( . כמו כן הציע לכנס את נציגי הפלוגות לפגישה . מצבן של פלוגות הקיבוץ ביהודה ובשרון בפרוץ המאורעות תואר בפגישת באי­כוחן של 15 פלוגות, שהתקיימה ב­ 36 . 4 . 4,30 בהשתתפות החברים א' שחטר, ר' כהן, א' גרביצקי, ד' שמעונוביץ, ש' זק ומי ברםלבסקי, חברי מזכירות הקיבוץ,וכן י' גלילי ואי גולומב מטעם מרכז "ההגנה" . בפתיחתו הקצרה ביטא א' שחטר בבהירות את הפרובלמטיקה של הקיבוץ וישוביו לעת מלחמה : "בימים רגילים אנו יודעים שאנו נמצאים בחזית וגם מתבטאים כך, אבל כשהגיעו ימי החזית לא ידענו איך להמשיך בחיי הקיבוץ" . ) כוונתו, כנראה, לאורח הדיבור שהיה מקובל בקיבוץ ולמטבעות לשון בנוסח "חזית­העבודה" "חזית הכיבוש" וכר . כאשר הגיעו ימי מלחמה נפגעו מאוד הפעולות הקיבוציות השגרתיות ­ האספה הכללית, פעילות הועדות וכיוצא באלה ( . י' גלילי הרצה על המצב הבטחוני והמדיני . ) הוא עבד אז ב"מרכז לנוער", אך נמשך יותר ויותר לפעילות ב"מרכז...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית