הברירה הקיבוצית כפי שהוסבר בפרקים קודמים, ראשיתו של הקיבוץ היתה במגמה הפוכה לזו המנסה להשתלט היום . אז באו צעירים שבנו משקבית מבוסס על שותפות חיים מלאה ככל שאפשר . אמנם בחירתם להצטרף אל הקיבוץ מרצון היתה תולדה של חופש הניעות, אותה מעניקה חברת השוק . החלוצים באו מחברה קהילתית מתפוררת תחת לחץ של חברת שוק מתעצמת . אותה התפוררות חברתית, כלכלית ותרבותית שחררה את הפרט מכבלי העבר, בה בעת שתנאי השוק והעיור אפשרו ניעות . לא בכדי באו רוב החלוצים מערים . יתר על כן, יש מקום להטיל ספק אם חלוצים כה רבים יחסית היו מגיעים לארץ ולקיבוץ אלמלא התפוררות הקהילה המסורתית במקום מולדתם, ואז אולי לא היה קם הקיבוץ בכלל . האידיאולוגיות שהדריכו את החלוצים היו מגוונות ואף סותרות, ובהן מרכיבים מן המסורת ומתרבות השוק המתפתחת . החלוצים חיפשו באידיאולוגיות האלה זהות חדשה במקום הזהות המסורתית שאיבדה את תוקפה . ביסוד הסוגיה הזאת עמדה הזהות הקבוצתית המעניקה לפרט את זהותו הפרטנית, ולכן כל אחד חיפש את הקבוצה שאיתה רצה להזדהות . חלקם מצאו פתרון בהשתייכות לעם ישראל לפי הגדרה ציונית, קרי : תנועה לאומית המבוססת על ארץ אחת ולש...
אל הספר