פרק ראשון: מן הגילדה ועד לקיבוץ

הגילדות לאחר שקיעת האימפריה הרומית התחדש מבנה הסחר הבינלאומי באירופה במתכונת אחרת . הנהרות שימשו עורקי תובלה עיקריים ועל גדותיהם קמו ערים חדשות שהשיגו לעצמן מידה רבה של עצמאות . מרבית אזרחי הערים האלה היו בעלי מלאכה, בעלי מקצוע וסוחרים, ואלה התאגדו בגילדות, שהיו מעין אגודות שיתופיות, שחברו בהן אנשי אותה מלאכה או מקצוע או סוחרים באותו סוג של סחורה ולכל קבוצה היתה אגודה משלה . חברי כל אגודה התקינו תקנות, שקבעו בין השאר כללים להבטחת טיב המוצרים ולחלוקה הוגנת של השוק כדי למנוע תחרות מזיקה . נקבעו גם הסכמים לזכויות סוציאליות עבור כל חברי האגודה, כמו עזרה בעת מחלה או סיוע לאלמנה וילדים במקרה של מות האב המפרנס . כל גילדה נוהלה על­ידי חבריה בשיטה של "דמוקרטיה ישירה" . השלטון העירוני הורכב מנציגי הגילדות, לפי מפתח מוסכם . לרוב, הסוחרים, שהיו היותר עשירים נטו להשתלט על ניהול העיר, בעוד בעלי המלאכה היו תלויים בהם בשיווק מוצריהם, לפחות ביצוא מתחום העיר, אבל הייצוג של כל אזרחי העיר עזר למתן את ניצול כוחם של הסוחרים . בכל מקרה היתה תמיכה נרחבת במתן אוטונומיה מרבית לכל גילדה לשלוט בתחומה, ומעט ענייני...  אל הספר